ביטוח סיעודי הוא אחד הביטוחים החשובים והמורכבים ביותר, אך גם אחד הפחות מובנים לציבור הרחב. מטרתו להעניק למבוטח קצבה חודשית  במקרה שבו מצבו הבריאותי מדרדר עד כדי חוסר יכולת לתפקד באופן עצמאי, ולסייע במימון טיפול סיעודי בבית או במוסד ייעודי. מצב סיעודי מוגדר בדרך כלל כאי-יכולת לבצע מספר פעולות יומיומיות בסיסיות (ADL) כגון: רחצה, אכילה, הלבשה, ניידות, שליטה על סוגרים, או מצב של תשישות נפש. מדובר במצב רפואי ותפקודי, ולא רק בגיל או אבחנה רפואית. מיתוס הגיל – טעות נפוצה רבים סבורים

כאשר מוגשת תביעה לקבלת תגמולי ביטוח סיעודי, השאלה המרכזית איננה רק מה מצבו הרפואי של המבוטח – אלא האם ניתן להוכיח עמידה מדויקת בהגדרת "מצב סיעודי" לפי תנאי הפוליסה . זהו שלב קריטי שבו תביעות רבות נדחות, לעיתים שלא בצדק, בשל פרשנות מצמצמת של חברות הביטוח. מהו “מצב סיעודי” לפי פוליסות ביטוח? ברוב פוליסות הביטוח הסיעודי בישראל, מצב סיעודי מוגדר כאי-יכולת לבצע באופן עצמאי מספר פעולות יומיומיות בסיסיות, הידועות בשם ADL – Activities of Daily Living ,  או לחלופין מצב של תשישות נפש .

ייפוי כוח מתמשך נועד לאפשר לאדם לקבוע מראש כיצד יטופלו ענייניו אם יאבד את כשירותו בעתיד. עם זאת, לא מעט אנשים שואלים: האם מדובר במסמך סופי ובלתי הפיך, או שניתן לשנות או לבטל אותו אם הנסיבות משתנות? התשובה היא כן – אך הכול תלוי במועד ובמצבו של האדם. ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך דינמי, שנועד ללוות את האדם לאורך חייו, ולכן החוק מאפשר גמישות מסוימת – כל עוד נשמר התנאי המרכזי: כשירות . כל עוד האדם כשיר – אפשר לשנות או לבטל כל עוד עורך ייפוי הכוח המתמשך כשיר, מבין את משמעות המסמך ומסוג